יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

תה עושה סחרחורת



פעם, מזמן, ניצלנו יום ראשון שמשי ונעים לביקור בחוות תה שממוקמת כ-40 דקות נסיעה מהבית.


הדרך לחווה הייתה מעניינת מאוד עבורי משום שהיא נתנה לי הזדמנות לחוות את הניגודים העצומים שיש בין אוכלוסיות שונות בקניה.  
בבוקר יום ראשון הדרכים תמיד מלאות אנשים. בכל מקום מיושב יש המון כנסיות קטנות וכולם עושים את דרכם לכנסיות בלבוש מהודר שלפעמים צורם מעט כשהלובשים אותו עוברים בשבילים המאובקים בין ערמות אשפה ושלוליות מי גשמים או שפכים. מחלק מן הכנסיות נשמעים קולות שירה, מחלקן עולים קולותיהם של הנואמים והדרשנים.   

עוד כמה מטרים, והנה יצאנו מן הכפר היישר לאזור מלא חוות ואחוזות גדולות. כולן מוקפות גדר. מכולן נשקפים מרבדי דשא ירוקים ומטופחים עליהם עמלים גננים ואנשי צוות בית. זו קניה של עשירים, שמעלה בראש מחשבות על תקופה שחלפה מן העולם. והכל מוקף בהמון שדות תה .

שמעתי בעבר על עצי תה, לכן לא חשבתי שנראה שיחים נמוכים ושופעי עלים בחוות התה, אך הופתעתי. 

חוות התה KIAMBETHU נקנתה ע"י משפחת  McDonell בשנת 1910 והם היו הראשונים שגידלו, ייצרו ומכרו תה באופן מסחרי בקניה. כיום התה הוא ענף ייצוא נרחב בקניה והתה המיוצר כאן משווק בכל העולם. בשנים שחלפו מאז, גדלו כמה דורות של המשפחה בחווה ובמהלך השנים קטנה האחרונה באופן משמעותי ובה בעת גדל היקף הפן התיירותי שבה. הביקור בחווה מתחיל בשעה 11 בהסבר של פיונה, נכדתו של בעל החווה המקורי, על האזור, התה, ייצורו וסוגיו. לאחר מכן עורכים סיור קצר בחווה וביער הסבוך שיש בה ושבים לחווה למשקה צונן וארוחת צהריים בגן. שלווה אמיתית מוקפת ירוק ופריחה.



התה גדל בצורת שיחים שנגזמים כך שלא יגבהו יותר מדי ואיכות עליהם לא תרד מהסטנדרטים הנדרשים לייצור תה איכותי. הקטיף בחוות הקטנות מתבצע ידנית והתשלום לפי המשקל ואיכות התה. צורת הקטיף גם משליכה על איכות עלי התה העתידיים של השיח ולכן רוב החוות מעדיפות עובדים קבועים ולא עובדים מזדמנים שיכסחו את השיח כדי לקבל יותר כסף על משקל, אבל יפגעו בקטיף העתידי. בתי החרושת של התה עושים בקרה של העלים המגיעים מן הקטיף ולעיתים יסרבו לקבל משלוח זה או אחר.
על תהליך ייצור התה כתבו בצורה קצרה וברורה בויקיפדיה – מוזמנים לקרוא!

התה המוכן נשלח למומבסה למכירת התה השבועית. המכירה החלה להיערך בניירובי בשנת 1956 אולם בשנת 1969 הועברה למומבסה מאחר והתה היה מאוחסן, מעובד ונשלח דרך נמל זה. במשך השנים גדל ייצור התה וכיום מגיע למכירה תה מקניה, אוגנדה, טנזניה, רואנדה, בורונדי, רפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מלאווי, מדגסקר, זמביה וזימבבואה. 
כמות התה הנמכרת במומבסה גדלה במאות אחוזים ב-20 השנים האחרונות.

ללא ספק ביקור מעניין בחווה שהיא חלק מעולם הולך ונעלם בנוף הקנייתי והאפריקאי בכלל...






 


  ואי אפשר בלי:



     
* מקור מידע על מכירת התה במומבסה כאן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה