יום שני, 23 בנובמבר 2015

סכנות בכל מקום!

החיים בקניה מלאים סכנות, ומן הבעייתיות ביותר אורבות בקניונים כמו זה שאני עושה בו קניות.

חרפתי נפשי והשגתי את צילומי השלישייה הבעייתית מכולן:

1. צ'יפס בטטה


2. צ'יפס סלק


3. צ'יפס קינואה



הנ"ל מוכרים לכוחות הבטחון ואזהרות פורסמו בקרב מכרינו.
הישמרו לנפשותיכם!


 

יום חמישי, 19 בנובמבר 2015

כילה, כילתי

אפריקה??
יש שם יתושים!!  יש שם מלריה!!  מסוכן!!

אז אחד הדברים הראשונים שהיה לנו ברור שנזדקק להם ונשתמש בהם היה כילה נגד יתושים.

תמיד בסרטים כילה נראית נורא רומנטית ויפה. במציאות גיליתי שזה משהו שצריך להסתגל אליו...


 בואו נודה באמת. אם אתם כמוני כשאתם מתעוררים בלילה לבקר סמיילי קטנה שקוראת לכם, אתם בוודאי אפופים מספיק כדי שלא יהיה לכם ממש קל להתרגל לעובדה שאי אפשר לקום מהמיטה ומיד לצאת מהחדר. קודם עליכם לבצע משימת פרס ששמה "מצא את היציאה מן הכילה". בונוס יינתן לזוכים שהצליחו להשלים את המשימה בלי לדרוך/למשוך/לקרוע או לחורר את הכילה.
ולגרוב גרביים? ולנעול נעליים?  פעם הייתי יושבת על קצה המיטה וגורבת גרביים בנחת. הבעיה היא שכשיש כילה אי אפשר סתם לשבת על קצה המיטה...
אז צריך להשקיע במנגנון קשירה שיאפשר לשבת על המיטה בשעות היום. זה ערמומי מעט אם מפנימים את העובדה שמנגנון קשירה שמחובר לקיר מחייב לחורר את הכילה, מה שקצת נוגד את ייעודה (וסמכו עלי, הם ימצאו את החור. הם תמיד מוצאים!).

מאוד מפתה לישון בלי מסך הערפל. מאוד. 
אפילו עברנו כמה לילות נטולי כילה ועקיצות כאחד. אבל מספיק מקרה אחד של בזזזזזזזזזזז עקבי באוזן כדי להבין שלילה שקט ורגוע הוא מוצר צריכה בסיסי!
במיומנות מדהימה, בנה לנו האיש מסגרת עץ אותה תלה מעל המיטה מן התקרה ואליה חיבר כילה שהזמין בהיותו בעל ניסיון מן המלון בו גר לפני שסמיילי ואני הגענו. אז אנחנו מסודרים!


 ולילדים? טוב, בלילה הראשון במעוננו בניירובי תלינו לסמיילי מעל המיטה כילת איקאה חדשה. אפילו השקענו בכילה עגולה שבאיקאה מגדירים אותה כמתאימה למיטה זוגית! כך גילינו כמה דברים:
  • כילה עגולה זה לא נוח. יפה מאוד אבל לא נוח לשימוש. 
  • סמיילי זזה כל כך הרבה בלילה ולכל כך הרבה כיוונים, שמפליא שהיא לא מגיעה לבניינים השכנים בלילות. מצאנו אותה כל כך הרבה פעמים מכורבלת בכילה עד שחששנו שבוקר אחד נמצא את הכילה תלושה מן התקרה ומשמשת כשמיכה נוספת. 
כל כך חששנו עד שהורדנו את הכילה ללילה אחד, מה שהוביל למעל 50 (!!) עקיצות על סמיילי. ולטראומה אצל אמא שלה.  היה ברור לנו – לא עוד לילות נטולי כילה בשבילה.
אחת השכנות יעצה לי להתעלם מצורת הכילה ולתלות אותה בצורת מלבן מעל המיטה של סמיילי וזה עבד! אמנם עדיין יש פה ושם כרבולי-כילה אבל מספר הפעמים שזה קורה ירד משמעותית.


יש הרבה דברים שצריך לחשוב עליהם כשרוצים כילה.
הנה כמה טיפים קטנים לכילאים מתחילים:
  • צריך לקחת בחשבון שזה לא דבר קטן כל כך. למען האמת זה כל כך מאסיבי שמרגע שיש כילה, לא רואים כמעט שום דבר אחר בחדר. 
  • כילה עגולה נראית יפה אבל כאמור לא נוחה לשימוש. 
  • צריך להשקיע במסגרת טובה שעליה תולים את הכילה (בוב הבנאי שלי אלוף העולם!) 
  • מנורה תלויה מן התקרה? צריך להיזהר שהחום לא ישרוף את הכילה (או לבטל את המנורה) 
  •  שולחן ליד המיטה - מחוץ לכילה או בתוכה? 
  •  יש על השולחן הזה משהו שמחובר לשקע חשמל בקיר? המממ 
  •  תליתם תמונה על הקיר? מקסים! קצת קשה לראות דרך הכילה אבל מקסים! 
  •  טלוויזיה בחדר? אתגר...
בתמונה: הכילה ששכנעה אותנו לא לקנות באינטרנט

* מקור כל התמונות: אתר המכירות Ali Express

יום שני, 9 בנובמבר 2015

מצא את ההבדלים

שתי התמונות הבאות צולמו בהפרש של שבוע.
זו הסייעת בגן של סמיילי מלבישה את בנות הכיתה לשיעור הבלט שלהן.

כן, תוספות שיער זה דבר ממש נפוץ פה, כמו גם פאות, מה שהכניס את ילדי הגן של סמיילי למצוקה קלה ("מאמי, מי זאת?") ואני מודה שגם לי לקח רגע או שניים להיות בטוחה שמדובר באותה בחורה.
במחיר זול להפליא (5-10 דולר) אפשר לארגן לכל נערה קצרת שיער רסטות שופעות בכל צבעי הקש שיחזיקו 3 חודשים!

לי זה עדיין מוזר.

לפני

אחרי


יום שישי, 6 בנובמבר 2015

ספר. זה כל הסיפור.

חברי הקרובים יודעים שאחד הדברים האהובים עלי ביותר הוא חנויות ספרים.
זה התחיל כמובן עם הקשר המשפחתי שלי לעולם הדפוס והכריכה והמשיך בחיבה עזה לחנויות ספרים מיוחדות, ואחת כזאת יש באחד הקניונים בניירובי.
אדייק - יש כמה וכמה חנויות ספרים בעיר, אבל זו משכה את תשומת לבי והיא אפילו לא ישנה. אבל היא בנויה כוכים-כוכים, עם שרפרף פה ושם, ובחלק של ספרי הילדים - סוס נדנדה!
כל כוך מעוצב אחרת - תאווה לעיניים!!
מישהו זוכר את חנות הספרים שהייתה פעם ברחוב דיזינגוף בתל אביב? זו שרובה היה בנוי מתחת לאדמה? אז היא הייתה אחת החביבות עלי!!







------------------------------------------------------------------------------------------------------

ובעודי כותבת על חנויות ספרים, נזכרתי בחנות מקסימה שביקרתי בה בפריז. כל כך מקסימה שהלכתי, חיפשתי ומצאתי את מליון התמונות שצילמתי שם  :)

בבקשה - ניחוח צרפתי...

שבת שלום!


ספרים, ספרים, ספרים



3 קומות עמוסות לעייפה


יום חמישי, 5 בנובמבר 2015

בין הטיפות

תמיד חשבתי שהיה יכול להיות נחמד לרכב על אופניים או אופנוע עם מטריה.



יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

החדשות של אתמול

ב-16 באוקטובר הלכתי לקניות.
ליד הכניסה לחנות יש דוכן עיתונים והחלטתי לבדוק אילו עיתונים מוכרים שם.

עכשיו אני יודעת:  עיתונים ישנים.

שימו לב לתאריך על העיתונים...


ועוק אחד קטן:

יש אתר אינטרנט שמאפשר הזמנת אוכל ממסעדות בכל רחבי ניירובי.
בנוסף לתפריטים, הוא מציין גם את זמני הגעת המשלוחים הצפויים.
בקיצור, לא נראה לי שנזמין מיץ היום.

יש מצב שה-detox מתבצע בזמן ההמתנה למיץ









צורות

לא מזמן, קבעתי עם חברה בקניון בשם Lavington Green בצד השני של העיר ואפילו הצלחתי להגיע לפני הזמן, מה שאיפשר לי כמה דקות של שוטטות וצילום...











יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

חצי של שליש


סמיילי הולכת פה לגן בריטי.
יש פה המון גנים, לרובם יש שמות שמכילים את המילה 'מונטסורי' גם אם אין להם קשר לשיטה. אבל לגן שלנו יש יתרון בולט אחד: הוא לא רחוק מהבית (ולא קוראים לו מונטסורי).
נכון שהוא נחשב לגן טוב, ושבית הספר שאליו ממשיכים רוב הבוגרים נחשב גם הוא לבית ספר טוב, אבל מבחינתנו, אחד הקריטריונים לבחירת הגן (מעבר, כמובן, לציוד, לצוות, לתכנים) היה שנוכל להגיע אליו בלי פקקים בבוקר ושסמיילי תבלה יותר זמן בכיתה מאשר ברכב, מה שלא תמיד בא בקלות בניירובי.

לומר שהתלהבתי מהגן יהיה מעט מוגזם. יותר נכון יהיה לומר שנבהלתי ממנו. היה מוזר לי לראות תלבושת אחידה על ילדים שרק מלאו להם 3 שנים. היה לי מוזר לראות שמקפידים על משמעת. היה מוזר לראות איך הילדים מסתדרים בטור מול המורה כדי ללכת לשיעורי ספורט או מוסיקה. מה לעשות. הייתי רגילה לגן. מכירים? כזה שהילדים באים אליו בבגדים נוחים, משחקים, אוכלים ונחים.

אה, כן. ומאחר וסמיילי בילתה את השנתיים הראשונות לחייה באנדורה, חוויתי גם גן שיש בו מעט מאוד חופשות באופן כללי, ובפרט לא חופשת קיץ.

תמיד היה לי מוזר העניין הזה של החופשות בגן.

מביאים אותם לגן (לפעמים הוא חדש) ועוברת תקופת הסתגלות שעוברת לפעמים בטוב ולפעמים פחות בטוב, וממש כשהם כבר התרגלו, מתחילים החגים. ואז, לפעמים צריך ממש להסתגל מחדש לגן אחרי כל כך הרבה זמן בבית/בחופש/עם ההורים. אי אפשר להזיז את החופש ולהתחיל את השנה אחרי החגים כשכולם כבר מאסו זה בזה? כשכולם נפוחים מרוב אוכל עד שאין להם זמן להתווכח אם הולכים לגן או לא? כשלכולם באמת נמאס מהבית?

ואמרתי – מצוין! לבריטים אין חגי תשרי!
מתחילים ללמוד ב-8 בספטמבר ודרכנו לעבר השקיעה סלולה!  נתראה מתישהו!
ואז זה היכה בי – Half-Term. לא מספיק שחילקו את השנה ל-3 במקום ל-2 (ושברים מעולם לא היו חביבים עלי בבית הספר), עוד יש חופשה של שבוע באמצע???
חמישה שבועות תמימים היא הלכה לגן. לפעמים ברצון, לפעמים פחות. יש דברים שהיא אוהבת (מוסיקה, בלט) ויש שפחות (מסתבר שלהיכנס לבריכות עם מי קרח זה לא תחביב שלה). אבל היא הסתגלה (לגן. לא למי הקרח). והיא מבינה כל מה שאומרים לה שם וגם מקשקשת באנגלית וזה מקסים!

ואז החופש הזה. 
אל תבינו לא נכון – היא לא ישבה כל השבוע בבית. ממש לא. בילינו יפה מאוד בבריכה (מחוממת, לא לדאוג) ועם חברים, עשינו הפעלות ביער וגם הפעלות בניחוח ישראלי והיא נהנתה מאוד!
אבל אז הגיע יום שני והיה צריך להתחיל שוב מחדש ולהסביר למה הולכים לגן...

להתראות בחופש הבא! 


* כמה תמונות מחופשתנו הפעילה ביותר:

בריכה. מחוממת. תענוג...
 
בדרך לבריכה - פרות ורועה עצבני
דברים שעושים ביער קארורה

זה אוטו, ויש עליו דשא. כן-דשא.