תה עושה סחרחורת

פעם, מזמן, ניצלנו יום ראשון שמשי ונעים לביקור בחוות תה שממוקמת כ-40 דקות נסיעה מהבית.

הדרך לחווה הייתה מעניינת מאוד עבורי משום שהיא נתנה לי הזדמנות לחוות את הניגודים העצומים שיש בין אוכלוסיות שונות בקניה.  

בבוקר יום ראשון הדרכים תמיד מלאות אנשים. בכל מקום מיושב יש המון כנסיות קטנות וכולם עושים את דרכם לכנסיות בלבוש מהודר שלפעמים צורם מעט כשהלובשים אותו עוברים בשבילים המאובקים בין ערמות אשפה ושלוליות מי גשמים או שפכים. מחלק מן הכנסיות נשמעים קולות שירה, מחלקן עולים קולותיהם של הנואמים והדרשנים.   

עוד כמה מטרים, והנה יצאנו מן הכפר היישר לאזור מלא חוות ואחוזות גדולות. כולן מוקפות גדר. מכולן נשקפים מרבדי דשא ירוקים ומטופחים עליהם עמלים גננים ואנשי צוות בית. זו קניה של עשירים, שמעלה בראש מחשבות על תקופה שחלפה מן העולם. והכל מוקף בהמון שדות תה .

שמעתי בעבר על עצי תה, לכן לא חשבתי שנראה שיחים נמוכים ושופעי עלים בחוות התה, אך הופתעתי. 

חוות התה KIAMBETHU נקנתה ע"י משפחת  McDonell בשנת 1910 והם היו הראשונים שגידלו, ייצרו ומכרו תה באופן מסחרי בקניה. כיום התה הוא ענף ייצוא נרחב בקניה והתה המיוצר כאן משווק בכל העולם. בשנים שחלפו מאז, גדלו כמה דורות של המשפחה בחווה ובמהלך השנים קטנה האחרונה באופן משמעותי ובה בעת גדל היקף הפן התיירותי שבה. הביקור בחווה מתחיל בשעה 11 בהסבר של פיונה, נכדתו של בעל החווה המקורי, על האזור, התה, ייצורו וסוגיו. לאחר מכן עורכים סיור קצר בחווה וביער הסבוך שיש בה ושבים לחווה למשקה צונן וארוחת צהריים בגן. שלווה אמיתית מוקפת ירוק ופריחה.

 

     

התה גדל בצורת שיחים שנגזמים כך שלא יגבהו יותר מדי ואיכות עליהם לא תרד מהסטנדרטים הנדרשים לייצור תה איכותי. הקטיף בחוות הקטנות מתבצע ידנית והתשלום לפי המשקל ואיכות התה. צורת הקטיף גם משליכה על איכות עלי התה העתידיים של השיח ולכן רוב החוות מעדיפות עובדים קבועים ולא עובדים מזדמנים שיכסחו את השיח כדי לקבל יותר כסף על משקל, אבל יפגעו בקטיף העתידי. בתי החרושת של התה עושים בקרה של העלים המגיעים מן הקטיף ולעיתים יסרבו לקבל משלוח זה או אחר.

על תהליך ייצור התה כתבו בצורה קצרה וברורה בויקיפדיה – מוזמנים לקרוא!

התה המוכן נשלח למומבסה למכירת התה השבועית. המכירה החלה להיערך בניירובי בשנת 1956 אולם בשנת 1969 הועברה למומבסה מאחר והתה היה מאוחסן, מעובד ונשלח דרך נמל זה. במשך השנים גדל ייצור התה וכיום מגיע למכירה תה מקניה, אוגנדה, טנזניה, רואנדה, בורונדי, רפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מלאווי, מדגסקר, זמביה וזימבבואה. 
כמות התה הנמכרת במומבסה גדלה במאות אחוזים ב-20 השנים האחרונות.

ללא ספק ביקור מעניין בחווה שהיא חלק מעולם הולך ונעלם בנוף הקנייתי והאפריקאי בכלל...

 


  ואי אפשר בלי:

     
* מקור מידע על מכירת התה במומבסה כאן.

רגע של קודאק: על כרעי תרנגולת

ממש ככה. אני מכנה אותו "בנין מגפרורים"...
יש מצב שעוד כמה אנשים קוראים לו ככה כי לא נראה שיש מישהו אמיץ מספיק להמשיך שם את העבודה.



 

 

רגע של קודאק: חניית כלבים

טוב, לא רק כלבים, אבל חניה לחיות מחמד שבאות לבקר במרפאה.

הילד שמשגע את קניה

אז אחרי שגם במהדורות החדשות בישראל דובר על אל-ניניו בזמן שבקניה הוא נושא שיחה עיקרי מזה לפחות חצי שנה, הגיע הזמן לברר מיהו ומה הוא:

קודם כל השם "אל-ניניו" מגיע מסמיכות התופעה לחג המולד והולדת ישו, הלא הוא 'הילד'.

Effects of climate change http://www.occupy.com/article/us-holding-climate-change-progress

* התמונה מפה

כפי שהוסבר בטלוויזיה הקנייתית, כשפני הים מתחממים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, יש שינוי ברוחות ובזרמים שבאוקיינוס  וחלק מההשלכות הן שטפונות במזרח אפריקה. הטמפרטורה נמדדת ואזהרות מפורסמות כאשר טמפרטורת מי הים גבוהה מן הממוצע ב-2 מעלות צלסיוס. זה קרה בהסטוריה 3 פעמים ובכל אחת מהן היו סופות קשות מאוד עם תוצאות הרסניות.

 

* התמונות מהאתר הזה

אל ניניו ביקר בקניה כבר כמה פעמים (בשנים 1957-8, 1965-6, 1972-3, 1982-3, 1986-7, 1991-2, 1997-8, 2002-3, 2006-7, 2009-10). אל ניניו של 1997-8 היה קשה במיוחד והנזקים שנגרמו היו עצומים: 9 מליון דולר נזק למקורות מים, 236 מליון דולר הרס של שטחי חקלאות ו-670 מליון דולר נזקים לדרכים וכבישים.

השנה החלו להתפרסם אזהרות כבר בפברואר-מרץ. השלטונות אף ביקשו מתושבים שגרים באזורים המועדים לשטפונות לעבור משם, אך רוב התושבים לא נענה. בכלל לא בטוח שיש להם לאן ללכת...

הצליח לבלבל את כולם...

במשך חודשים ארוכים סברו כי אל ניניו הנוכחי עומד להיות חזק בצורה יוצאת דופן, והשוואות לאל ניניו של 1997-8 הופיעו בכל מקום. בפרסום של השירות המטאורולוגי של קניה מספטמבר 2015 נכתב:

El Niño conditions are present. Positive equatorial sea surface temperature (SST) anomalies continue across most of the Pacific Ocean. Prediction of the effect of the phenomenon on the expected short rains periods indicate enhanced rainfall over most parts of the country. However, the rainfall intensity is not likely to reach that of 1997

אז כמה זה הרבה גשם?
אנחנו מדברים על ממטרים חזקים מאוד שמתחילים ב-18-19 בערב ונמשכים שעות ארוכות עד לפנות בוקר. מערכת כזו המטירה בליל מוצ"ש האחרון מעל 80 מ"מ גשם במקום העבודה של האיש.
בתקופה שבין 21 ו-30 בנובמבר ירדו בתחנת מדידה בשם Kabete בניירובי 211.7 מ"מ גשם!

מה זה עושה?  הנה דוגמאות:

   
* התמונות מאתר העיתון Daily Nation.

גם אצלנו מתכוננים לגשמים

מידע:

1. אל ניניו חוזר ובגדול
2. אל ניניו - ויקיפדיה 
3. השירות המטאורולוגי של קניה 

 

power to the people

אז יש לקניה את חברת החשמל שלה, ולפיכך התושבים צריכים להתמודד ברמה יומית עם בעיות באספקת החשמל. לבניינים רבים יש גנרטורים בחצר ונרות בארון לשעת צורך.

כשמחפשים דירה בניירובי, למשל, אחד הפרמטרים לפיהם נמדדים מתחמי המגורים הוא מידת המוכנות שלהם למקרה של הפסקות חשמל. במתחם בו אנחנו גרים יש גנרטור גדול שנכנס לפעולה בכל פעם שרשת החשמל נופלת. יש כ-10 שניות של המתנה בחשכה (אני אשב לי פה בחושך ואחכה...) ואז מתחדשת אספקת החשמל מהגנרטור לכל הבית.

אמרתי לכל הבית? אופס! התכוונתי כמעט לכל הבית...

ההתמודדות עם בעיות חשמל הביאה לתכנון מערכת חשמל מורכבת במתחם: ברגע שהגנרטור פועל, החשמל אכן חוזר לדירה, אבל לא לכל השקעים... התאורה תעבוד, וגם רוב שקעי החשמל, אבל דוד המים החמים, תנור האפייה ומכונת הכביסה לא יעבדו. לקח לי מעט זמן להפנים את העניין הזה ובעיקר להתאושש מהמקלחת הקפואה אליה נכנסתי אחרי שהייתי בטוחה שהדוד עבד. סימני הטראומה עודם מתפוגגים לאיטם... למדתי על איזו נורה ליד איזה שקע אני צריכה להסתכל כדי לדעת כשאני נכנסת הביתה אם אנחנו על חשמל או על גנרטור ולמדתי שנמאס מהר מאוד לכוון את השעון של המיקרוגל כל פעם מחדש.

ובכלל, במתחמנו היקר נתקלתי לראשונה במצב בו המים מדוד המים החמים מגיעים רק לחלק מן הברזים בבית. כן, כן! אם ברצוני לשטוף כלים במטבח במים חמימים, שלא לומר פושרים, עלי להדליק דוד מים מיוחד השוכן בבטחה בתוך אחד מארונות המטבח ונראה דומה בצורה חשודה ביותר לפח אשפה. לדוד הנ"ל יש מתג הפעלה מיוחד משלו שלא נמצא חלילה ליד הדוד עצמו, אלא בצד השני של המטבח. המים מתחממים מהר מאוד, יש לציין. לפעמים מהר מדי. 

מסתבר שאם עברו 26 דקות מרגע הפעלת הדוד, יהיו מים חמים לתפארת! הם יספיקו למשהו כמו 7 דקות שלמות של שטיפת כלים (מה שנקרא 'אל תבזבזו הכל באותו מקום!') ובאופן עקבי המים יהפכו למי קרח ברגע שתרצו לשטוף את הכלי שעליו יש הכי הרבה סימני שמן.

אבל חמור הרבה יותר הוא המקרה בו השארתם את הדוד דולק למשך 28 דקות, או שוד ושבר - יותר!  או אז יעלו מכיוון המרפסת קולות המזכירים משאית מקרטעת באמצע העליה לירושלים. בירור קצר לאחר הפאניקה הראשונית העלה כי ברגע שהמים רותחים בדוד, הם פשוט גולשים דרך צינור קטן (לא קטן מספיק) אל רצפת המרפסת.

למדתי בדרך הקשה שלא כדאי להשאיר שום דבר על הרצפה בבמרפסת (בעיקר נעלי בית), אלא אם אני מוכנה לשטוף אותו במים רותחים. מהצד החיובי, כבר לא צריך לשטוף רצפה במרפסת באופן יזום!

אין ספק שכל האזהרות מפני גשמי אל-ניניו העלו את רמת הכוננות בכל העיר, והגנרטורים חשובים מתמיד. אחרי הכל, בלי חשמל לא תעבוד בין היתר משאבת המים... זה לא דבר שיושב בתודעה, אבל אחרי ששמעתי מחברים שמזה כמה חודשים אין להם אספקת מים לדירה והם נאלצים להזמין פעם-פעמיים בשבוע מיכלית מים יחד עם השכנים, בואו נאמר שלמדתי להעריך מחדש שיש מים זורמים בברז.