יום שישי, 25 בספטמבר 2015

רגע של קודאק

אז החלטתי לפרסם גם פוסטים קצרצרים, לרוב מבוססי תמונה - "רגע של קודאק" אני קוראת להם. 
טוב, לא אני המצאתי את השם...

והראשון:
לכובע שלי 3 פינות.
או צדדים.
או קיפולים.
או מה שזה לא יהיה...

ככה היא הופיעה מולי בחנות. בלי אזהרה!


אז... קניה!


כן. קניה.

כן, שונה מאוד מאנדורה.

אז האיש עובד שעה נסיעה מניירובי ואנחנו פה כבר מאמצע יוני.

מוזר לי לחשוב ששנה קודם לכן עוד הסתובבתי בהרי הפירנאים וטיילתי בין אגמים ועמקים, ועכשיו אני נמצאת מרחק נסיעה קצרה מפילים, זברות, ג’ירפות ואריות.

המון דברים שונים לגמרי. גם באנדורה גרנו בעיר, אבל ניירובי זו עיר ע נ ק י ת ואי אפשר לעבור את כולה בהליכה. אי אפשר לעבור אפילו חלק קטן ברגל, אלא אם לוקחים סיכון של דריסה כשבהרבה מקומות אין מדרכות ושולי הכביש מפתים מאוד את הנהגים כחלופה לעומסי התנועה.

מה עוד שונה? יש פה יהודים וישראלים. יש פה בית כנסת ובית קהילה. (לא שלא היו באנדורה, אבל בסדר גודל אחר), ובכלל, יש פה גם בית חב”ד ושגרירות שלא צריך לנסוע 7 שעות כדי להגיע אליה!

עוד יש פה אנגלית! נכון, גם סוואהילית אבל יש אנגלית!
אני כבר יודעת שיש דוברי אנגלית באנדורה, אבל בהחלט צריך לדעת איפה למצוא אותם :) .
פה כמעט כולם מדברים אנגלית, כולם מדברים סוואהילית ולכולם יש גם שפה שבטית-מקומית שלהם. לא רק באנדורה מדברים שלוש שפות…


אז ארץ חדשה.
בלוג חדש.
פלטפורמה חדשה.
אותו האיש. אותה סמיילי. אותה משפחה.

חיים חדשים.