יום שבת, 24 בספטמבר 2016

לדוד משה הייתה חווה


זה מביך מדי לספר כמה זמן רציתי לבקר בחוות מלאנגו ולא יצא.
אבל בסוף, הייתי החלטית יום אחד ותיאמתי עם אלס שנבוא לביקור שכולל גם ארוחת צהריים מתוצרת החווה.


אלס וקמנדה נישאו ב-2007 והחליטו להגשים חלום ולהיות חקלאים בחווה שהייתה שייכת למשפחתו של קמנדה. הם התחילו מאפס כשהם מכשירים את הקרקע לחקלאות (תהליך ארוך שטרם הסתיים) וגדלים לאט לאט. כיום החווה מגדלת על שטח של כ-40 דונם והמראה פשוט מלהיב!




הנסיעה לחווה אורכת כשעה ובסופה נסיעה בתוך כפר קטן בדרך עפר שלא רומזת דבר על מה שמאחורי הגדר. כשמתאמים ביקור בחווה, מתחילים את היום ברוגע עם משקה ועוגה תוצרת בית כשברקע פינת החי של החווה – הסחת דעת נהדרת לסמיילי וחבריה שאפשרה לי ליהנות מקפה של בוקר ושיחה עם חברות.
אחרי שכולם הגיעו, לקחה אותנו אלס לסיור בחווה. עוברים דרך שער קטן, הולכים כמה צעדים, ולרגלינו נפרשת חוות מלאנגו!  טרסות-טרסות של חלקות מלאות במיליון גוונים של ירוק, עם גיוון של סגול פה ושם. זה היה פשוט מדהים ופתאום כולנו רוצים להיות חקלאים ולאכול ישר מהערוגה!

ואפשר טעימות!  אפילו מומלץ!

בחווה יש סלי קש שניתן לקחת לסיור ולמלא בירקות שרוצים. יש משהו חלומי בהליכה ליד חלקת חסה ואז, מתכופפים, מלטפים את העלים, מסובבים ו...הופ!  סמיילי הראתה גמישות והסכימה לטעום גזר ישר מהאדמה (שטפתי, אמא, שטפתי!) וגם אנחנו הגדולים נהנינו למשוך בגזר ולגלות שאין שום קשר בין הקושי במשיכה ובין גודל הגזר שיוצא. 

הסל שלנו

כרוב - עוד רגע והוא בסל!
ארוחת הצהריים הייתה כמעט כולה על טהרת הירקות הגדלים בחווה – מזג האויר המושלם, החברים מסביב – תענוג!
גם פרחים אפשר לאכול - מרק מצוין!

ואז חוזרים הביתה, עייפים ומאוד מרוצים, וזה מה שאוכלים השבוע:


זה בוודאי לא הביקור האחרון שלנו בחוות מלאנגו - מומלץ בחום!!