יום רביעי, 16 בינואר 2019

יש פה דברים מדהימים!


אחד הדברים המדהימים בניירובי, שלא הייתי כלל מודעת אליו לפני שעברנו לגור פה, זה הריכוז הגבוה של אנשים מוכשרים ומדהימים בתחומים שונים, שחיים ועובדים פה, ותורמים למען מטרות של שיפור חיי אנשים בעולם בכלל ובאפריקה בפרט, הצלת חיי אדם, סיוע מכל מני סוגים ועוד.
בשורה התחתונה, זה אומר שרוב הסיכויים שאם תבדוק קצת, תגלה שאתה מכיר אנשים שעושים דברים מעוררי השתאות. והרי ידוע ש"אמור לי מי הם חבריך, ואומר לך מי אתה" ולכן אנסה לספר בבלוג על כמה מהם.

נסיעה ברחבי ניירובי מביאה אותך לקמפוס האו"ם הענק (מטה האו"ם באפריקה), שגרירויות מכל כיוון, ואינספור ארגוני סיוע מכל מקום. אבל יש ארגון אחד שאנשים פחות מכירים. הוא לא שוכן באחת משכונות היוקרה של ניירובי, אלא דווקא בסמוך לאחת משכונות העוני המאסיביות שלה. זה ארגון בשם ILRI. ויש שם אחד, איזה דוקטור, שאני שמחה לקרוא לו "חבר" ועצובה לספר שקצת אחרי שהסכים וסיפר לי על הארגון ועבודתו, ארז משפחתו וחפציו ונסע ליעד חדש באפריקה.
ואז עבר זמן וקרו כל מני דברים שקוראים להם "חיים" ולא כתבתי הרבה זמן, והגענו עד הלום, והגיע זמנו - הפוסט על ILRI!


The International Livestock ResearchInstitute, או כפי שהחבר'ה מכנים אותו, ILRI, הוא אחד מקבוצת ארגונים שחברים בארגון-על ששמו CGIAR (שזה בעצם: Consultative Group for International Agricultural Research ). הארגון מאגד ארגונים שחוקרים עתיד בעל בטחון תזונתי. התחום שבו ILRI עוסק הוא בטחון תזונתי והפחתת העוני ע"י פיתוח שימוש בר-קיימא של מקנה  (בהמות מבויתות שהאדם מגדל).
זו מערכת במימון ציבורי שבחלקה הגדול מתמקדים בחקלאים הקטנים שיש להם שטח אדמה קטן יחסית וזקוקים לעזרה. המחקר מתורגם אחר-כך לתמיכה בממשלות וארגונים האחראים על יישום תוצאות המחקרים.
ב-ILRI לרוב, לא נותנים סיוע אלא עורכים מחקרים ונותנים את התוצאות לממשלות ליישום. הם יבצעו מחקר וניתוח של הבעיות הקיימות, יעלו הצעות פרקטיות לפתרונות ואחר כך יעבדו עם ארגונים אחרים על אפשרויות ליישום. למשל, פיתוח של חיסונים למחלות של המקנה וההשלכות על בריאות החיות, בריאות בני האדם שמטפלים בהן, שיפור התוצרים וכו'. הם גם בודקים מה ניתן לעשות כדי שהחיות יהיו יותר בריאות ולכן יהיו פחות מחלות ומוות שגורמים להפסדים.
המשפט שתפס אותי היה שהם חושבים על כיוונים פורצי דרך.

איך?
הנה דוגמא: הם ניהלו מחקר על זבוב הצה צה שמעביר מחלה מאוד ספציפית שהרגה בקר בכמויות אדירות (אגב, הזבוב מעביר גם מחלות לאנשים אבל המחלה הזאת היא ספציפית לבקר). זו הייתה בעיה מהותית בעבר אך בהווה המצב מתחיל להשתנות. המחקר העלה שקופי בבון מזנים מסוימים חסינים באופן טבעי למחלה, וגם הצליחו לבודד את הגן שהופך אותם לחסינים. אחר כך שיבטו את הגן הזה ב-DNA של פרה ואז שיבטו פרות עם ההשבחה הגנטית הזאת כך שהן חסינות למחלה, ושחררו אותן לטבע. זו דוגמא לתהליך מבריק שקורה היום בעולם. לא ידעתם, הא? (ברור שגם אני לא.)

דוגמא נוספת? בבקשה: יש מדינות רבות באפריקה שבהן צמח הקסאווה הוא מוצר בסיסי. את הקליפה לא אוכלים כי היא מרה ורעילה: מורידים אותה ומשתמשים בשורש עצמו. הקליפות גורמות נזק סביבתי כי הן לא מתפרקות, ושריפתן מזהמת. ב-ILRI מצאו דרך להקים מפעלים קטנים ופשוטים בעלות נמוכה, בהם מוציאים את הרעילות מהקליפה והופכים אותה למספוא לבעלי חיים. כך מנצלים פסולת חסרת תועלת, גם מייצרים מקומות עבודה, וגם עושים שינוי תזונתי כי השימוש במספוא הזה חוסך בשימוש במזון אחר וכך משליכים גם על מחירי המספוא וכו'. היישום פשוט יחסית ומפעל כזה יכול לייצר 10 טון בשנה עם השלכה חברתית וכלכלית. זה פתרון שקיים ועובד ואפשר לקרוא עליו פה.

ועוד אחת: הברקריה היא סוג של מספוא, עשב שהוא במקור אפריקאי אבל לא תפס באפריקה ודווקא בברזיל למדו לעבוד אתו, השביחו אותו גנטית, ועכשיו הוא חוזר לאפריקה ומתחיל להיות מקובל. הוא עמיד מאוד בפני כל צורות מזג האוויר והתזונה שהוא נותן גבוהה יותר ופחות לוקח מן הקרקע - פתרון שקל ליישם ונכנס לאט לאט בכל אפריקה. פרויקט שבוצע בשיתוף פעולה של כמה ארגונים ב-CGIAR. זה לא מדהים? אפשר לראות פרסום על זה פה.

קצת על ILRI:
יש להם 700 עובדים בעולם מתוכם כ-400 בניירובי. מתוך ה-700, כ-500 עוסקים במחקר והשאר במערכות שמסביב. יש חוקרים בינ"ל ומקומיים בכל מני רמות. מבחינת ILRI המחקר הוא הליבה והוא הסיבה לקיומם והסיבה לקבלת התרומות. הארגונים קיימים עשרות שנים בתחום (ILRI קיים מ-1974).
מחקרים רבים בעולם בוצעו במערב והיתרון הבולט של ILRI הוא העובדה שהארגון ממוקם באפריקה ומנהל בה את המחקרים ומקבל תוצאות רלוונטיות יותר למקומות שזקוקים לסיוע. הם גם בודקים גם מה נכון להקשר ולא רק נכון אבסולוטית. דברים שנכונים לחקלאי במדינה אחת לא בהכרח יתאימו לחקלאי במדינה השכנה והם מחפשים פתרון לתנאים הרלוונטיים ביותר לקהל היעד של הבעיה.
יש מחלקות של מערכות מקנה ברות קיימא, מדיניות, מוסדות ופרנסה (הרבה כלכלנים, שינויי ערך, שווקים, מגדר במקנה) ועוד.
והדוקטור? הוא שייך למחלקה בשם Impact at Scale שלוקחת מכל הפורטפוליו המחקרי פתרונות שנבדקו ומוכנים לעבור לשלב הבא להפצה גדולה יותר. הם עוסקים במעבר מהמחקר אל היישום ומנסים לייצר את הקשרים עם ממשלות או ארגוני פיתוח גדולים כמו הבנק העולמי, וגם תורמים גדולים. הם נותנים ייעוץ טכני ויישומי על בסיס ניסיונם, כדי לייצר את הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה של הפתרונות ועובדים עם הארגונים הממשלתיים כדי לבנות את היכולת שלהם ליישם את הפתרונות. הם גם  עושים הרבה הדרכות על הדרכים ליישום והטמעה של הפתרונות במערכות הקיימות.

אז יש תוצאות מחקרים, פתרונות, המון המון מידע, והכל מרוכז בבנקי מידע כשלכל הארגונים יש גישה למידע והם מתחזקים את זה לטובת הציבור במדיניות של גישה חופשית - כל אחד יכול להשתמש וליישם את הפתרונות, וזה הכי מדהים בעיני. וזו הסיבה שרציתי לספר על זה. כי יש כל כך הרבה עבודה שנעשית בארגונים כמו הארגון הזה, אבל רובנו בעולם המערבי לא מודעים לזה בכלל.

זאת אומרת, עד שאנחנו עוברים לגור בניירובי...

למידע נוסף:
אתר  ILRI וחשבון תמונות של הארגון באתר פליקר
אתר CGIAR

והנה תמצית של דברים ש-ILRI עושים, לרוב בשילוב ארגונים נוספים מה-CGIAR - עקב אילוצים טכניים זה מובא כתמונה - קליק עליה והיא תוצג באופן נוח יותר לקריאה. 
בלשון המקומיים: sorry, sorry, sorry







5 תגובות:

  1. באמת לא מודעים... ומדהים בהחלט!

    השבמחק
  2. מעניין ומהנה
    האם יש לך ישלך ידע על פעוליות מסיונריות בקניה?
    האם יש ידע על פעילות של ערב הסעודית בהפצת האיסלם? בעבר הם היו משקיעים כספים בגני ילדים ובתי ספר חינם כולל מזון במטרה להפיץ את הדת

    השבמחק
    תשובות
    1. לא, צר לי אבל אין לי מידע בנושא...

      מחק
  3. וחבל מאד שאת לא כותבת יותר זה ה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. מנסה לכתוב בין לבין. לפעמים מצליחה יותר, לפעמים פחות...

      מחק