לדוד משה הייתה חווה

זה מביך מדי לספר כמה זמן רציתי לבקר בחוות מלאנגו ולא יצא.

אבל בסוף, הייתי החלטית יום אחד ותיאמתי עם אלס שנבוא לביקור שכולל גם ארוחת צהריים מתוצרת החווה.

 

אלס וקמנדה נישאו ב-2007 והחליטו להגשים חלום ולהיות חקלאים בחווה שהייתה שייכת למשפחתו של קמנדה. הם התחילו מאפס כשהם מכשירים את הקרקע לחקלאות (תהליך ארוך שטרם הסתיים) וגדלים לאט לאט. כיום החווה מגדלת על שטח של כ-40 דונם והמראה פשוט מלהיב!

 

 

הנסיעה לחווה אורכת כשעה ובסופה נסיעה בתוך כפר קטן בדרך עפר שלא רומזת דבר על מה שמאחורי הגדר. כשמתאמים ביקור בחווה, מתחילים את היום ברוגע עם משקה ועוגה תוצרת בית כשברקע פינת החי של החווה – הסחת דעת נהדרת לסמיילי וחבריה שאפשרה לי ליהנות מקפה של בוקר ושיחה עם חברות.

אחרי שכולם הגיעו, לקחה אותנו אלס לסיור בחווה. עוברים דרך שער קטן, הולכים כמה צעדים, ולרגלינו נפרשת חוות מלאנגו!  טרסות-טרסות של חלקות מלאות במיליון גוונים של ירוק, עם גיוון של סגול פה ושם. זה היה פשוט מדהים ופתאום כולנו רוצים להיות חקלאים ולאכול ישר מהערוגה!

   

ואפשר טעימות!  אפילו מומלץ!

בחווה יש סלי קש שניתן לקחת לסיור ולמלא בירקות שרוצים. יש משהו חלומי בהליכה ליד חלקת חסה ואז, מתכופפים, מלטפים את העלים, מסובבים ו...הופ!  סמיילי הראתה גמישות והסכימה לטעום גזר ישר מהאדמה (שטפתי, אמא, שטפתי!) וגם אנחנו הגדולים נהנינו למשוך בגזר ולגלות שאין שום קשר בין הקושי במשיכה ובין גודל הגזר שיוצא. 

הסל שלנו

כרוב - עוד רגע והוא בסל!

ארוחת הצהריים הייתה כמעט כולה על טהרת הירקות הגדלים בחווה – מזג האויר המושלם, החברים מסביב – תענוג!

גם פרחים אפשר לאכול - מרק מצוין!

ואז חוזרים הביתה, עייפים ומאוד מרוצים, וזה מה שאוכלים השבוע:

זה בוודאי לא הביקור האחרון שלנו בחוות מלאנגו - מומלץ בחום!!

רגע של קודאק: המכשפה מן המזרח

כשאני רואה את זה...

תמיד עולה לי בראש זה...

טעם של מחלבה קטנה

גבינה.
אני אוהבת גבינה. במיוחד קוטג'!
אבל אני גרה בקניה. וקניה, איך לאמר, לא ממש קולעת לטעם שלי בגבינות...
נכון שהחיים באנדורה הרחיבו מעט את טווח הגבינות שאני מוכנה לאכול, אבל בכל זאת, מכל השנים מאז שאני לא גרה בישראל, חסר לי המגוון בעיקר בצד של הגבינות הרזות יותר.

בקניה יש הרבה מוצרים מיובאים אבל יש פה ושם גם תוצרת מקומית ואפילו כזו שפותחת את שעריה למבקרים כמו חוות הגבינות של בראון.

חברת בראון הוקמה ע"י דייויד וסוזן שהגיעו לקניה מאנגליה וחיו פה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. באותה תקופה היו בקניה רק שני סוגי גבינה והממשלה אסרה על יבוא גבינות. הם חיו בחווה עם שתי פרות ובלי שום אמצעי בקרה לטמפרטורה אך בכל זאת הניסיון הראשון להכנת גבינת ברי היה מוצלח ביותר, כנראה תודות למזג האויר במקום.

בהתחלה מכרה סוזן את הגבינות לשכנים, ולקראת שנת 1980 פשטה השמועה על החווה בה מכינים גבינות וסוזן קיבלה בקשות להכנת גבינות נוספות ולא רק ברי. כיום מכינים בבראון כ-30 סוגי גבינות, כשלפחות 10 מהם נוספו בשנה האחרונה!  מחלב של 2 פרות בתחילת הדרך, מקבלת כיום החווה חלב מ-5000 חקלאים (כ-12 אלף ליטרים ביום).

בבראון משתמשים עד היום בכדי חלב לאיסוף החלב (כדים של 50 ליטר). זוהי שיטה מיושנת יחסית אך היא מאפשרת לבראון לבדוק כל כד חלב ולדעת מה מקורו וכך תורמת לתהליך הבקרה של החלב.

     

לפני כ-7 שנים סוזן ודייויד רצו למכור את החווה ודליה (Delia), אחת מבנותיהם קנתה אותה מהם והיא מנהלת את החווה כיום. בין השאר, היא הוסיפה קו ייצור של גלידות שנושא את שמה.

   

לפני אלפי שנים הגבינה הייתה בעצם דרך לשימור חלב. היו מכינים גבינות בקיץ ומאחסנים במערות קרירות וכך ניתן היה לצרוך את הגבינות בחורף. 

אחד המאפיינים שמייחדים את גבינות בראון הוא העובדה שהם משתמשים באנזים שבמקור מקורו מן החי אבל בבראון הוחלף באנזים מן הצומח.

          

ואחרי הביקור, כמובן - ארוחת טעימות...

קרקרים תוצרת בראון

גבינות לרוב

ילדה שמחה

לאתר של מחלבת בראון לחצו פה

טעם החיים

מים.

כל כך בסיסי ועדיין, בקניה, אין מים זורמים בבתים רבים.
מאחר ולא בכל מקום ניתן לשתות את המים בגלל לכלוך, שפכים וכו', קנייתים רבים פשוט קונים מים בג'ריקנים וסוחבים אותם הביתה לשימוש המשפחה.
לפי דוח של ארגון המים העולמי משנת 2012, רק ל- 59% מתושבי קניה יש גישה למקורות מים בטוחים, ורק ל-32% יש סניטציה משופרת. עדיין קיים צורך מיידי בשיפור תשתיות עירוניות בשני התחומים.
תנאי מזג האויר הקיצוניים השוררים בקניה מאתגרים ביותר כשהם גורמים לבצורת מחד ושטפונות מאידך. גם זרם הקנייתים המגיעים לערים מן הכפרים בצורה לא לסודרת מעמיס על המערכות העירוניות שאינן משובחות מלכתחילה.
כתוצאה מהתנאים, מחלות הקשורות למים, סניטציה והגיינה הן מן הנפוצות ביותר והגורם מספר אחד לאישפוז ילדים מתחת לגיל 5.

מרכז מילוי מים

ומרכז נוסף

ממלאים מים

ג'ריקנים מלאים למכירה

נמכר!

משלוח הביתה

בכל אמצעי תחבורה זמין

נגמרו המים בבית - הולכים לקנות עוד

גראף המתאר את כמות האזרחים הקנייתים המחוברים למים לפי סוגי החיבורים (מקור) :

וטיפת נוסטלגיה להזכיר שגם אצלנו עוד יש מה לשפר...

אמבוסלי - שמורה קטנה מבית טוב

אז יצאנו לבקר בשמורת אמבוסלי (או בעברית).

זו שמורה קטנה ומאוד נוחה לטיול כי אפשר לצאת ולחזור לארוחות בזמן סביר. 

למי שפחות מכיר - אין אפשרות לאכול בשמורה אלא בלודג'ים ולכן הרוב בוחרים בלינה עם פנסיון מלא. בשמורות הגדולות יותר בדרך כלל ניתן לקחת את ארוחת הצהריים ארוזה לפיקניק כי שם לא תמיד המרחקים מאפשרים חזרה ללודג' באמצע היום.

אבל זו אמבוסלי, והיא קטנה, נוחה, מלאה חיות ושוכנת קרוב לקילי, הלא הוא הר הקילימנג'ארו.

וניתן לתמונות לדבר: