יום שלישי, 26 ביולי 2016

טעם של מחלבה קטנה

גבינה.
אני אוהבת גבינה. במיוחד קוטג'!
אבל אני גרה בקניה. וקניה, איך לאמר, לא ממש קולעת לטעם שלי בגבינות...
נכון שהחיים באנדורה הרחיבו מעט את טווח הגבינות שאני מוכנה לאכול, אבל בכל זאת, מכל השנים מאז שאני לא גרה בישראל, חסר לי המגוון בעיקר בצד של הגבינות הרזות יותר.

בקניה יש הרבה מוצרים מיובאים אבל יש פה ושם גם תוצרת מקומית ואפילו כזו שפותחת את שעריה למבקרים כמו חוות הגבינות של בראון.

חברת בראון הוקמה ע"י דייויד וסוזן שהגיעו לקניה מאנגליה וחיו פה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. באותה תקופה היו בקניה רק שני סוגי גבינה והממשלה אסרה על יבוא גבינות. הם חיו בחווה עם שתי פרות ובלי שום אמצעי בקרה לטמפרטורה אך בכל זאת הניסיון הראשון להכנת גבינת ברי היה מוצלח ביותר, כנראה תודות למזג האויר במקום.


בהתחלה מכרה סוזן את הגבינות לשכנים, ולקראת שנת 1980 פשטה השמועה על החווה בה מכינים גבינות וסוזן קיבלה בקשות להכנת גבינות נוספות ולא רק ברי. כיום מכינים בבראון כ-30 סוגי גבינות, כשלפחות 10 מהם נוספו בשנה האחרונה!  מחלב של 2 פרות בתחילת הדרך, מקבלת כיום החווה חלב מ-5000 חקלאים (כ-12 אלף ליטרים ביום).

בבראון משתמשים עד היום בכדי חלב לאיסוף החלב (כדים של 50 ליטר). זוהי שיטה מיושנת יחסית אך היא מאפשרת לבראון לבדוק כל כד חלב ולדעת מה מקורו וכך תורמת לתהליך הבקרה של החלב.


לפני כ-7 שנים סוזן ודייויד רצו למכור את החווה ודליה (Delia), אחת מבנותיהם קנתה אותה מהם והיא מנהלת את החווה כיום. בין השאר, היא הוסיפה קו ייצור של גלידות שנושא את שמה.


לפני אלפי שנים הגבינה הייתה בעצם דרך לשימור חלב. היו מכינים גבינות בקיץ ומאחסנים במערות קרירות וכך ניתן היה לצרוך את הגבינות בחורף. 

אחד המאפיינים שמייחדים את גבינות בראון הוא העובדה שהם משתמשים באנזים שבמקור מקורו מן החי אבל בבראון הוחלף באנזים מן הצומח.

ואחרי הביקור, כמובן - ארוחת טעימות...

קרקרים תוצרת בראון
גבינות לרוב
ילדה שמחה




יום שישי, 22 ביולי 2016

טעם החיים

מים.

כל כך בסיסי ועדיין, בקניה, אין מים זורמים בבתים רבים.
מאחר ולא בכל מקום ניתן לשתות את המים בגלל לכלוך, שפכים וכו', קנייתים רבים פשוט קונים מים בג'ריקנים וסוחבים אותם הביתה לשימוש המשפחה.
לפי דוח של ארגון המים העולמי משנת 2012, רק ל- 59% מתושבי קניה יש גישה למקורות מים בטוחים, ורק ל-32% יש סניטציה משופרת. עדיין קיים צורך מיידי בשיפור תשתיות עירוניות בשני התחומים.
תנאי מזג האויר הקיצוניים השוררים בקניה מאתגרים ביותר כשהם גורמים לבצורת מחד ושטפונות מאידך. גם זרם הקנייתים המגיעים לערים מן הכפרים בצורה לא לסודרת מעמיס על המערכות העירוניות שאינן משובחות מלכתחילה.
כתוצאה מהתנאים, מחלות הקשורות למים, סניטציה והגיינה הן מן הנפוצות ביותר והגורם מספר אחד לאישפוז ילדים מתחת לגיל 5.

מרכז מילוי מים

ומרכז נוסף
ממלאים מים
ג'ריקנים מלאים למכירה

נמכר!

משלוח הביתה
בכל אמצעי תחבורה זמין

נגמרו המים בבית - הולכים לקנות עוד
גראף המתאר את כמות האזרחים הקנייתים המחוברים למים לפי סוגי החיבורים (מקור) :



וטיפת נוסטלגיה להזכיר שגם אצלנו עוד יש מה לשפר...


יום חמישי, 21 ביולי 2016

אמבוסלי - שמורה קטנה מבית טוב

אז יצאנו לבקר בשמורת אמבוסלי (או בעברית).
זו שמורה קטנה ומאוד נוחה לטיול כי אפשר לצאת ולחזור לארוחות בזמן סביר. 
למי שפחות מכיר - אין אפשרות לאכול בשמורה אלא בלודג'ים ולכן הרוב בוחרים בלינה עם פנסיון מלא. בשמורות הגדולות יותר בדרך כלל ניתן לקחת את ארוחת הצהריים ארוזה לפיקניק כי שם לא תמיד המרחקים מאפשרים חזרה ללודג' באמצע היום.
אבל זו אמבוסלי, והיא קטנה, נוחה, מלאה חיות ושוכנת קרוב לקילי, הלא הוא הר הקילימנג'ארו.
וניתן לתמונות לדבר:

























עד גיל 21 תגיע לירח...

... או שלא.

או שאולי לפעמים בזוקה זו בכלל תרופה...



יום חמישי, 26 במאי 2016

יום הולדת



היום יש לך יומולדת.

ובעצם אין.

היום היינו אמורים לחגוג לך 84 שנים וכמו תמיד, היית בטח אומר לנו "בן 83 אני כבר לא אמות".
במקום להתקשר ולשיר לך "היום יום הולדת", אני חושבת כל היום על החיוך שלך. ועל העיניים. והזקן.
ואז אני עוברת לחשוב על הלב.

הלב הכל כך רחב שלך שהכיל כל כך הרבה! הלב הגדול שלך שהעניק לנו במשך כל כך הרבה שנים.
הלב החולה הזה שהתחיל את כל הסיפור באותו לילה לפני שנים כשהפתעת את כולנו וחזרת לחיים אחרי שהביאו אותנו להיפרד ממך. הלב החולה הזה שהתרופות שהצילו אותו, הכריעו אותך בסוף.

איך אני אסביר לה איזה סבא היה לה? ואיך היא אי פעם תצליח להבין מה היא מפסידה?
הרי על כולם אומרים דברים כאלה.
ובכל זאת, איך להסביר שהיה לה סבא שטרף את החיים, ורק רצה עוד ועוד! 

ילדים תמיד אומרים שאבא שלהם הוא "הכי". אתה לא היית הכי גבוה. ולא הכי חזק. ולא הכי מפורסם. אבל היית "הכי" הכל בשבילי. לימדת אותי כל כך הרבה, ועכשיו הכל צף ועולה. ודווקא עכשיו, כשהיא אומרת משהו חמוד, ועולה לי חיוך, דווקא עכשיו אתה חסר לי.

כל החיים רצית שאקשיב למוסיקה הקלאסית שאהבת. לקחת אותי לקונצרטים והעברת אלי את האוזניות שאקשיב. אז אני מקשיבה, אבא. יש לי עותק מספריית המוסיקה שלך ואני מקשיבה. לפעמים חולמת בהקיץ. לפעמים סתם שוקעת במחשבות. אבל אני שומרת אותך אתי.

היום יש לך יומולדת.

ובעצם אין.

ובעצם – היום אני חוגגת את האדם המופלא שהיית ועודך.




1932-2016